<h1>האגור סימן שנ"ג</h1>
<h2>דף מז:</h2>
פירש רשב"ם כל מה שאמרו הטמנה דוקא שלא הגיע למאכל בן דרוסאי ור"ת פי' שיותר יש להחמיר בהטמנה מבשהיה לפי שמטמין לצורך מחר וצריך חמום טפי שלא יתקרר הלכך חיישינן טפי ואפי' נתבשל כמאכל בן דרוסאי לשון הטורים. ובדברי קצת גדולי ישראל והר"ר משה מכללם אפי' השהוי בתנור ואפילו גרוף וקטום אסור ואפילו נתבשל כל צרכו אם הוא מצטמק ויפה לו. והתבשילים שאדם נותנן בתנור מערב שבת לאכול בשבת מצטמק ויפה לו הוא ומ"מ ליתנו בתוך התנור לכתחלה לעולם אסור לדברי הכל, תשובת הרשב"א. וכתב הרא"ש יש נוהגים לעשות חפירה גדולה אצל מקום האש מרוצפת בלבנים סביב ומסיקין אותה וגורפין אותה ומטמינין בה את הקדרה ומכסין אותה ומביאין ראיה. ויש לחלק. ההטמנה שמטמינין רוב העולם שמניחים הקדירה על גבי הכירה ומכסין אותה וסביבותיה בבגדים איני יודע טעם להתיר דאעפ"י שמותר להטמין בכסוי כיון שיש תחת הקדרה אש שמוסיף הבל אסור דאמר רבי זירא קופא שטמן בה אסור להניחה על גבי גפת של זתים. אלמא אע"ג שטמן בהיתר כיון שנתנה על גבי דבר שמוסיף הבל אסרו כ"ש שהוא אסור כשהקדרה נתונה על גבי האש. וגם על ההטמנה של הרא"ש יש לפקפק מהא דקדרה שטמן וכו' אלא שהוא היה מחלק להיתר כיון שאינו דרך הטמנה, לשון הטורים.
